מקסימוס קפיטל בע"מ נ' דרעי ואח'

פסק דין

1. התובעת הינה חברה העוסקת בין השאר, במימון וכן ניכיון מסמכים סחירים. הנתבע 1 (להלן: "דרעי") היה בזמנים הרלבנטיים הבעלים או בעל עניין בחברת תנובה דרעי (ישראל) בע"מ ובחברת יבולי ארצנו תוצרת חקלאית בע"מ (להלן: "החברות"). הנתבעת 2 הינה חברת אשראי העוסקת בין השאר במתן אשראי ובהסדר כרטיסי אשראי (להלן: "ישראכרט"). הבנק הנתבע 3 , בנק מזרחי טפחות , הוא מי שאצלו נוהל בזמנים הרלבנטיים חשבונו של דרעי בסניף שלומי (להלן: "הבנק").

2. ביום 20.08.07 נחתם בין התובעת לדרעי הסכם, על פיו משכן ו/או שעבד לזכות התובעת את כל זכויותיו לקבלת כספים, בין השאר מחברת ישראכרט, אשר הוגדרה בהסכם כספק מס' 3911682. התובעת טוענת שבהסכם הנ"ל נרשם תאריך שגוי של 1.5.05, בעוד שהתאריך הנכון הוא 20.8.07.

על ההסכם הנ"ל חתם דרעי בתור בעל ענין ומי שערב בהסכם באופן אישי כלפי התובעת לפרעון מלוא התחייבויותיהן של החברות כלפיה, על פי הסכמי מימון והסכמי מסגרת לניכיון מסמכים סחירים שנחתמו בין החברות לתובעת: נספחים ב ו ג' לתביעה.

בהתאם להסכם האמור עם דרעי (נספח א' לתביעה), משכן דרעי לזכות התובעת במשכון ו/או שעבוד קבוע וספציפי מדרגה ראשונה, ללא הגבלה בסכום, את כל זכויותיו אצל ישראכרט, היינו כל זכויותיו לקבל כספים מישראכרט. נקבע כי ההסכם ישמש בסיס לשטר משכון, ובהתאם רשמה התובעת משכון בלשכת רשם המשכונות בחיפה ביום 03.09.07 שמספרו 2007126653. אישור רישום משכון מתאריך זה צורף כנספח ד' לתביעה.

3. מאחר והחברות לא עמדו בהתחייבויותיהן כלפי התובעת, ופיגרו בסילוק הסכומים שהתחייבו לשלם, מימשה התובעת ביום 25.10.07 את זכותה על פי ההסכמים להעמיד את יתרת חובו של דרעי כערב בסך 132,000 ₪ לפרעון מיידי.

ביום 28.10.07 הגישה התובעת ללשכת ההוצאה לפועל בחיפה בקשה לביצוע משכון, וכן בקשה דחופה למימוש ומינוי כונס נכסים, היות ומספר ימים לאחר הגשת הבקשה הנ"ל, היה אמור דרעי לקבל את הכספים המגיעים לו מחברת ישראכרט. הבקשה נדחתה בטענה שטרם נמסרה אזהרה לחייב (האזהרה נמסרה לחייב ביום 20.11.07), ועל כן הגישה התובעת ביום 29.10.07 בקשה לעיכוב הכספים המגיעים לדרעי מישראכרט, עד שתומצא אזהרה. ואכן, ביום 30.10.07 נתן כב' ראש ההוצל"פ צו (נספח ו' לתביעה). הצו קבע שעל ישראכרט לעכב בידה את כל הכספים המגיעים ממנה לדרעי, ולא להעבירם אליו או לצד ג' כלשהו, אלא לפי החלטה מיוחדת. החלטה זו הועברה עוד באותו היום לחברת ישראכרט, אולם ביום 06.11.07 הודיעה ישראכרט לתובעת כי הצו אמנם התקבל אצלה ביום 30.10.07 , ואכן יש לדרעי הסכם עם ישראכרט לפיו רשאית התובעת לקבל מישראכרט כספים מעת לעת (הכוונה לכספים של דרעי – י.פ); אך קיימת המחאת זכות שאושרה על ידי ישראכרט לטובת הבנק, וכי סכומי הכסף להם זכאי דרעי כפופים להמחאת הזכות הנ"ל. כמו כן טענה כי המחאת הזכויות לטובת התובעת לא אושרה על ידה ועל פי תנאי ההסכם שלה עם דרעי, אין תוקף להמחאת זכות כזו שלא אושרה.

4. ביום 11.11.07 פנתה התובעת לישראכרט בבקשה שתבהיר האם הועברו על ידה כספים לדרעי על אף ולמרות צו עיכוב העברת הכספים. ביום 27.11.07 השיבה ישראכרט כי פעלה על פי האמור בתשובתה לצו העיקול. ביום 11.05.08 הגישה התובעת ללשכת ההוצאה לפועל בקשה להורות לישראכרט להעביר כספים שעמדו לרשותה ביום 30.10.07 לתיק ההוצל"פ, ולחלופין להורות על זימונה של ישראכרט לחקירה, נוכח התעלמותה מצו ראש ההוצל"פ בדבר עיכוב הכספים של דרעי בידה, ואי הענותה למסור לתובעת פרטים בדבר הכספים שעוקלו או מושכנו והועברו לדרעי או צד ג' אחר. ביום 12.05.08 הגישה ישראכרט תגובתה וטענה כי כספי דרעי הומחו כדין לבנק על פי המחאת חוב שאושרה אצלה, כי המשכון הרשום לטובת התובעת על כספי דרעי לא הובא לידיעתה, לא נרשם אצלה ואף לא הוגשה בקשה לאישור המחאת החוב. משלא פעלה התובעת לביטול המחאת החוב לבנק, הרי היא תקפה, ואין התובעת זכאית לכספיו של דרעי.

ביום 25.01.09, במסגרת דיון בלשכת ההוצל"פ, הוסכם כי ישראכרט תעביר לתובעת מידע לגבי הכספים שהועברו לבנק החל מיום 30.10.07, וכי לאחר מכן תפנה התובעת להליך של פס"ד הצהרתי. עוד הוסכם כי כל הצדדים בתיק זה יהיו צדדים לתביעה, וכי במידה וינתן פס"ד הצהרתי לפיו יש להעביר את הכספים שבידי ישראכרט, תפעל זו בהתאם ותעביר את הסכומים. ביום 26.01.09 אישרה ישראכרט כי העבירה לבנק את כל כספיו של דרעי בסך 41,419.78 ₪, לאחר ה- 30.10.07. ראה מסמך ישראכרט מ 26.1.09 שם פורט כי ישראכרט העבירה לבנק בענין שבנדון סך של 41,419.78 ₪, בשש העברות שבין 5.11.07 לבין 8.1.08.

5. לטענת התובעת, הנתבע משכן לה את הכספים המגיעים ו/או שיגיעו לו מישראכרט כערובה לחיוביו כלפי התובעת, פעולה המזכה אותה להפרע מהמשכון אם לא סולק החוב, כאמור בסעיף 1(א) לחוק המשכון, התשכ"ז-1967. התובעת רשמה כדין את המשכון בלשכת רשם המשכונות ביום 03.09.07, ועל כן, בין אם המחה דרעי את זכויותיו לקבלת כספים לבנק, ובין אם אישרה ישראכרט המחאה זו, אין להמחאה כל תוקף כלפיה, והינה נסוגה מפני זכותה של התובעת, שכן הבנק מעולם לא רשם משכון על המחאת הזכות הנ"ל. התובעת מוסיפה וטוענת כי סעיף 4 לחוק המשכון קובע את חובת רישומו של שעבוד מעין זה ואת זכותו העודפת של בעל משכון רשום על פני נושים אחרים שהשעבוד שנעשה לטובתם לא הושלם ברישום.

6. לאור האמור לעיל מבקשת התובעת להצהיר כי:

המחאת הזכות אותה עשה דרעי לטובת התובעת על פי ההסכם מיום 20.08.07 ואשר בגינה נרשם המשכון, הינה עדיפה וגוברת על המחאת הזכות אותה עשה דרעי לטובת הבנק, וזאת מאחר והבנק לא רשם שעבוד על אותה המחאה.

בהתאם למשכון הנ"ל, זכאית התובעת לקבל לידיה את כל הכספים שהועברו לבנק ע"י ישראכרט בסך 41,419.78 ₪.

על ישראכרט ו/או הבנק להעביר את הכספים הנ"ל לאלתר לידי התובעת.

7. להגנתה טענה ישראכרט כי לדרעי הסכם ספק עמה מיום 11.06.07, במסגרתו הוגבלה עבירות הזכויות של דרעי כדלקמן: "זכויותיו וחובותיו של הספק על פי הסכם זה אינן ניתנות להעברה אלא בהסכמת ישראכרט בכתב ומראש" . ביום 21.08.07 המחה דרעי את זכויותיו בישראכרט לבנק, ולאחר מכן פנה לישראכרט וביקש את אישורה להמחאה. ביום 20.09.07 אישרה ישראכרט לדרעי ולבנק את המחאת הזכות והחלה לפעול לפיה.

8. לטענת ישראכרט, ההסכם שבין התובעת לדרעי לא הובא לידיעתה, לא הוגשה לה בקשה לאישור ההמחאה כמתחייב בהסכם, ובנוסף לא טרחה זו לברר או להודיע לה על רישום המשכון. על כן משכון זה הינו בניגוד להוראות ההסכם. בנוסף טענה ישראכרט, כי במידה והיתה התובעת מודיעה לישראכרט במועד על משכון זכויותיו של דרעי, היתה יכולה זו להעמידה על כך שמדובר במרמה וכי לדרעי לא נותרו זכויות הניתנות למשכון או המחאה שכן אלו הומחו לבנק. באי הפניה, גרמה התובעת לנזקה היא.

לאור זאת טענה ישראכרט, כי הכספים היו שייכים בפועל לבנק ובהתאם הועברו לו כדין ולדרעי לא היו בהם יותר זכויות. בגין כך גם לא יכלה להענות לצו ראש ההוצל"פ להעביר את הכספים לתובעת.

9. גם הבנק אישר בכתבי טענותיו כי ביום 21.08.07 המחה דרעי בהמחאה גמורה ומוחלטת את זכותו לקבלת הכספים מישראכרט לבנק, וישראכרט אישרה את המחאת הזכות האמורה ביום 20.09.07.

10. בנוסף טען הבנק כי התובעת עושה שימוש לרעה בהליכי משפט בהגישה תובענה בעילה הצהרתית, כאשר למעשה מדובר בעילה כספית ו/או השבה. לטענתו, המבחן הינו מבחן הסעד, היינו משעה שביקשה התובעת סעד כספי אופרטיבי (העברת ו/או השבת הכספים לידיה), אין המדובר בסעד הצהרתי. ישראכרט ראתה להצטרף לטענה זו.

11. כמו כן הוא טען כי בינו לתובעת אין כל יריבות. הבנק קיבל כספים מישראכרט על פי המחאת זכות שנעשתה ונחתמה כדין, הן ע"י הנושה והן ע"י החייב, ועל כן הוא אינו אחראי למחדלי התובעת באי ההודעה לישראכרט על הסכמיה עם דרעי. בנוסף טען, כי משהועברו אליו הכספים, עברה הבעלות בכספים לידיו.